לאשר שמנה לחמו         

עמוס בן-זקן                              

אל תגידו בגת, ספרו נא בחוצות אשדוד,

כי מעבר להרים המושיע סתור-פרגוד,

חלקי-הברית ספונים בהוד טמוני-יסוד,

בטאון חדר לעור ונאמר – עצרו מנדוד.

אדמתי, בואי עמי, בואי לגני-אור,

היום נביע אומר, נחווה דעה בדור,

חזיתי אמש ביפי עברי מעיר מוגדור

אספו חלקי ברית-הבתרים, הקול במדור.

ראי תמתי, אהבת-מגרב שרופת-האש,

מכורתי קרובה לאוקיאנוס – שטופת שמש מראקאש,

ולאלא בוגאנים בכל נים ובקוראיה אמש

חשתי את אשר מוסיף בכתיבה – אהבתי חרש.

יש תהילה בשמואל יוסף עגנון,

ולאלא מירה בוגאנים מכפר אילי"ג תינון,

שוררה בברית שירת אלפיים – במלוא גרון,

בבוא מרוק, תצהל השתא כסוסת פרעה באון.

אמרו נא בגת, זעקו בחוצות מוגדור,

כותבים בשפת-יפת, אך הקוד במאור,

שני לוחות-הברית צרופים בבצק ובשאור,

רבו - נחוחי בטאון, חלחלו לעור הדרור.

ונשאל – הנאבה עוד ל-Veau d'or ?

ירושלים חנוכה תש"ס
ב"ה                               יום י"ב בסיוון תש"ס

                                                (15.06.2000)

                                                שמעון זעפרני

לכבוד

מר אשר כנפו

שלום רב !

הנני מאשר את קבלת החוברת "ברית 18".

בקשר לבתי-כנסת שהיו במוגדר, מספרם היה 30 ועוד. שמונה מהם "פלקסבא", והשאר "פלמלאח". לי שי כמה הערות באשר לרשימה (מספר 2) שמופיעה בחוברת:

א.       ביהכ"נ קוריאט - לא אבא (ר' מרדכי זעפרני ז"ל) היה חזן שם אלא ר' פינחס כהן ז"ל הוא שהיה חזן שם.

ב.                  היה עוד ביכ"נ שנקרא "צלאת" משה קורקוס ושם היה אבא ע"ה חזן למעלה מעשר שנים.

ג.                    בביה"כ של הרה"ג ר' דוד בלחזן היה חזן אבא (מופיע שמו) למעלה מעשר שנים. ר' דוד זעפרני (דוד אבא) לא היה חזן. "זלאת דרב אלעליז" קראו לה "צלאת רוזיליו". היה מתפלל שם קבוע אחד האחים של משפחת רוזיליו. אברהם אחי אמר שהוא זוכר שהחזן היה ר' חיים אבוחצירא. ביהכ"נ ספיטל היה ר' עמר – שכחתי את שמו הפרטי. "חזו עקיקו" נראה שיש כאן טעות דפוס, צ"ל חזן עקיקו. יש לציין שאני מדבר על עד שנת 1952.

כמו-כן, ראיתי בחוברת את המאמר של ד"ר דוד בן שושן בצרפתית: Quand on cherche", שכתב על הספר שחיבר מכלוף מזל תרים "שבח חיים". זהו ספר של מעשיות, כמעט כולן על מוהי"ר ר' חיים פינטו זצ"ל. יש בו 111 מעשיות. יש לי הספר הזה. התמונה שנמצאת בו היא של ר' חיים פינטו הנכד שלו, שקראו אותו על שמו. מסתמא יש לכם או שראית אותו אצל מישהו ואם לאו, אני מוכן לשלוח אותו אליך להדפיס או לצלם אותו, ותחזיר לי אותו.

יש לי תמונת מחזור של בית הספר כי"ח (4ème classe) עם המורה אלבז. היינו 52 תלמידים בכיתה. התמונה היא משנת 1939. (52 תל' "בן פורת יוסף").

אני מבקש שתשלח מהיום והלאה את החוברות "ברית" לאחי, הר' יעקב זעפרני. הכתובת: רח' ריינס, 6 ירושלים, ולבני הרב שמואל זעפרני לפי הכתובת: רח' אליעזר הלוי, 25 ירושלים.

ר"ב צ'ק על סך 50 ש"ח.

בכבוד רב,

ש. זעפרני

נ. ב. אבקש לאשר את קבלת המכתב והצ'ק.

בס"ד

                                                עפולה, 8.5.00

אשר ידידי,

לא כדי לפרסם את הדברים אני כותב לך, אלא פשוט מתוך התפעלות על עושר הידע, ועל המידע הרחב אשר אתה מביא בחוברות ה"ברית", והגדלת עשה בחוברת האחרונה, "ברית ח"י", בה שולבו, בצד סיפורי ההווי של יהודי מוגדור, גם סיפור הגבורה של דוד קדוש, כפרטיזן ולוחם שסופר על ידך ועל ידו.

ההיסטוריה של יהודי מרוקו נהירה לי, אולם כל פעם אתה מעשיר לי את הידע על יהדות מפוארה זו, ובמיוחד של יוצאי העיר אצווירא, עליהם אני נמנה (בגאווה). חבל מאוד שסיפור נפלא זה לא הובא לביטוי ב"יום השואה והגבורה", למען ידע הציבור שגם בקרב יהודי מרוקו היו קדושים שנספו באושוויץ.

יישר כוח וברכת המשך לעשייתך הברוכה.

רצ"ב תרומתי הצנועה להמשך הוצאת הביטאון.

בברכה,

נסים אמנון אלקבץ

נ. ב.

אם יש לך עוד שמות ממשפחת אלקבץ ממוגדור, אשמח לקבל למען ליצור עמם קשר.

תודה.

בת-ים ג' באייר תש"ס

8.5.0                                                                                  ד"ר דוד כהן

לכבוד

מר אשר כנפו

עורך "אות ברית קודש" (ברית יוצאי מוגדור)

אשר היקר,

קיבלתי בשמחה את גיליון ה 18- (חי), מספר משמעותי מבחינה דתית (הדת היקרה לנו), ואני מקווה שזה ציון דרך חשוב בדרך המוצלח של החוברת היקרה והנפלאה הזו, הבונה לאט לאט, בצניעות אך בכשרון רב את תולדות יהודי אסואירה (מוגדור), הנשכחות לצערי לעתים קרובות.

הגיליון מעניין מאוד, כרגיל. אני רואה שכל פעם יותר אנשים יוצאי מוגדור מגלים את קיומה של החוברת היקרה והחביבה הזו, בארץ ובחוץ לארץ. שמור יפה את גיליונות ה-"ברית". בעוד כמה שנים, זה יהפוך למוצר יקר ונדיר. אני שמח שמדי פעם, בהזדמנויות שונות, אני תורם למאמץ הזה להחיות את חיי יהודי מוגדור.

החוברת הזו היא חי, ואני מצרף צ'ק של נ"ב ש"ח, פעמיים כ"ו, ומיותר להוסיף דבר. יישר כוח !

בכבוד רב,

דוד כהן

בס"ד

קינה קוננתיה ביום השבעה לפטירתה של הרבנית הדגולה מרים אבוחצירה ז"ל. (שם המנוחה בראש הבתים).

מדי יום אזעק במרה

על מות הרבנית היקרה

התקבצו ובואו אחי בנפש מרה

לשאת קינה על אשרה כשרה.

רגבי עפר כיסו פניה

הכנסת אורחים וענווה היו מידותיה

חינוך בניה ברא דאגותיה

לשיר ולתהילה הייתה בפי שכנותיה.

יללה אחזה כאן בקהילתה

בשמעם ביום שני את הסתלקותה

המומים ועגומים עמדו דום ע"י ביתה

כי כולם אהבו והוקירו אותה.

מרים הרבנית סבלה ייסוריה בשמחה

רוח הבריות ממנה נוחה

כפה פרשה לעני ובמסיבות לנחה

והיום היא נסעה למנוחה ועזבה אותנו לאנחה.

בדברים מתוקים פצתה את פיה

עניים מרודים הביאה לביתיה

ליתומים ולאלמנות שלחה ידיה

ולכן בשערים יהללוה מעשיה.

תמימה וצדיקה בכל ושמורה

מפז יקרה דרכה ישרה

קיימה חלה ונר וספירת טהרה

ורצון אל בדת שמרה.

שכנים ומכרים אהבו אותה

כי חן וחסיד מצאו בה

אושר ועונג הרגישו במחיצתה

ולכן היום כולנו צועקים אהה !

מתק שפתיה צוף דבש יזובו

יופי מידותיה רבו כמו רבו

לזאת קינים נעמו וגם ערבו

כולם בוכים על הרבנית ולהתנחם סרבו.

חתנים וכלות יבכו מרה

בנים ובנות יקוננו על המוות הנורא

נכדים ונכדות מייללים על נפילת העטרה

וכל קהילת רמלה תתאבל על מרים היקרה.

הבנים והבנות יאמרו היכן את אימא

פרידתך קשה עלינו וקולך דמה

דמותך תמיד בין ענייני ויהי מה

חבל על האי שופרא דבלי ברמה.

זוהרת ומאירה עם הצדקניות תיהנה

בצל שדי תשב והעדן תחנה

בלבוש מלכות תתענג ובתים תבנה

ונין חיות ואפנים תהיה לה עדנה.

לאבלים תנחם ותהי עליהם סתרה

ושוב ותרחם על נפשה הטהורה

עם מלאכי מרום במקום טהרה

במחיצת הצדקניות תהיה נשמתה צרורה. אמן.

ערך: טיטוואני אלישע.